חזקת הגיל הרך

חזקת הגיל הרך

חזקת הגיל הרך קובעת כי במקרה בו אין הסכמה בין בני הזוג אודות משמורת הילדים – אזי יישארו ילדים עד גיל שש אצל אימם וזאת כל עוד אין מניעה הגיונית ולא הוכח כי האמא אינה מסוגלת לטפל בילדיה מפאת מחלה, בעיה נפשית וכד'.
יש לציין כי פסיקה זו לעולם אינה אוטומטית ולא אחת בית המשפט הפעיל שיקול דעת מקצועי בכדי לפסוק בסוגיית משמורת ילדים.
בנוסף, היה והשתנו נסיבות החלטת המשמורת על הילדים, ניתן לפנות לבית המשפט לבחינה מחודשת של ההחלטה ובחינה מחדש של טובת הילד, שכן תמיד יפעלו שופטי בית המשפט לבחינה אמינה של טובת הילד לפני ההתחשבות בטובת ההורים ורצונם. בכל דיון משמורת בו מתקשה בית המשפט לפסוק אודות המשמורן העדיף לטובת הילדים – אז יעזר בחוות דעת מומחים בנושא הנדון (פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, פקידי סעד ועוד) כמו גם שליחת שני בני הזוג לבחינת מסוגלות הורית.

חשוב לזכור כי בכל מקרה ובכל סגנון משמורת – גם האמא וגם האבא הינם האפוטרופוסים הטבעיים של הילד באופן שווה ומשכך שניהם בעלי זכות החלטת החלטות חשובות המשפיעות על חיי הילד ובהן החלטות העוסקות בחינוך ולימודים, בריאות, מגורים וכד'.

המלצות וועדת שניט לביטול חזקת הגיל הרך – בעד או נגד?
במסגרת המלצות וועדת שניט נכתב כי במקרים בהם אין הסכמה בין ההורים לגבי משמורת הילדים – אזי ילדים עד גיל 6 לא יועברו אוטומטית לחזקת האם וכי כל תיק יבחן לגופו. בנוסף הומלץ לעודד הליך גישור מרצון בין ההורים – פיתרון הולם וכדאי אשר יאפשר הדברות ומימוש זכויות הילד בדרכי נועם ומתוך כבוד, ללא מלחמות מתישות בבתי המשפט.
בשנת 2012 אימץ המחוקק את המלצות וועדת שניט ומסקנותיה הועברו ליועמ"ש על מנת להכין הצעת חוק בנדון. הדעות מסביב לנושא היו חלוקות ושונות, היו שתמכו במסקנות וועדת שניט והיו שהתנגדו לה מחשש לניצול השינוי בחוק, שימוש בסוגיית משמורת הילדים כקלף מיקוח בתהליכי גירושין ופגיעה באמהות ובילדים:
שחיקת חזקת הגיל הרך (למרות שהחוק הפורמלי טרם שונה), מחלישה אמהות ומובילה לוויתורים כלכליים על חשבון הילדים. אמהות רבות יודעות שהילדים יינזקו ממעברים תכופים בין בתי ההורים, או חוששות שהאב לא יצליח לעמוד במשימה של טיפול אינטנסיבי בילדים. אמהות אלה מוכנות לוותר על חלקן ברכוש המשותף או על מזונות הילדים כדי להמשיך ולטפל בילדים כפי שטיפלו בהם עד לגירושים, או נאלצות לציית להסדר משפטי שיפגע בהן ובילדיהן. נשים רבות יכנעו ללחצים מצד בן הזוג ויסכימו לפשרות מרחיקות לכת במטרה לזכות באישור האבא למשמורת הילדים אצל האם ובכלל זה, הסכמה לדמי מזונות נמוכים מהנדרש, ויתור על מזונות אישה, ויתורים בסוגיית הרכוש, חתימה על הסדר משמורת שלא תמיד עונה על טובת הילדים ועוד….
מצד שני, אל לנו לשכח כי מרבית האבות חפצים באמת ובתמים להיות מעורבים משמעותית בחיי ילדיהם ומשכך, ביטול חזקת הגיל הרך יעניק להם ביתר קלות את האפשרות למעורבות גבוהה בחיי הילד ואת ההדברות עם האמא להגעה להסדר משמורת משותפת.

לסיכום, ביטול חזקת הגיל הרך יביא לשינוי התפיסה על פיה האם הינה המשמורן המועדף ע"י בית המשפט ויש הטוענים כי השינוי עלול לפגוע בנשים ובמעמדן הכלכלי – סברה אותה חובה לבחון לעומק בכל מקרה לגופו וישנם מקרים רבים להם המודל הישן של חזקת הגיל הרך- אכן המתאים ביותר. בנוסף, יישום המלצת הוועדה וביטול חזקת הגיל הרך עלול לגרום לסכסוכי משמורת ארוכים ומורכבים על חשבון נפשם של הילדים – שכן האמא לא תהיה עוד המשמורן האוטומטי לילדים הקטנים.
ביטול חזקת הגיל הרך טרם יושם בחוק וזאת למרות מסקנות הוועדה והמלצת שר המשפטים: בארץ קמה צעקה גדולה מצד ארגוני נשים שונים אשר פעלו להכשיל את השינוי המתבקש מטעמים שונים. אם אתם עומדים בפני הליך גירושין בו כרוכה סוגיית משמורת ילדים- מומלץ להעזר בשירותי עו"ד מומחה בדיני גירושין ומשמורת, אשר יבחן כל מקרה וכל תיק לגופו וידע לייעץ משפטית, לכוון ולנהל את תביעת המשמורת על הצד הטוב ביותר עבורכם, יספק את המידע הנדרש, המיידי והרחב ככל שניתן, תוך שימוש באסטרטגיה חכמה, ידע וכלים לניהול משא ומתן ויספק מענה לקשיים וללבטים המתלווים להליך – לטובת הלקוח והילדים בפרט ולהשלמת הפלטפורמה בדרך לסיום מוצלח של תהליך הגירושין.

נשמח לעמוד לשרותכם בכל עת.

מאמרים נוספים