אחת ממחלוקות הגירושין הקשות ביותר הינה סוגיית המשמורת והסדרי ראייה עם הילדים המשותפים שכן, לפסיקת משמורת בגירושין קיים משקל רב ומכריע על כל הנוגעים בסיפור, לרבות המשפחה המורחבת וזאת הן מבחינה רגשית, הן הכלכלית והן החברתית. כל הליך גירושין, בין אם מתנהל כמלחמה ובין אם בהליך שלום – משפיע על הילדים ומחייב את כולם בהפעלת אינטליגנציה רגשית גבוהה, רגישות, תמיכה והמון אהבה. נכונה האימרה הטוענת שההורים מתגרשים זה מזה אך לעולם אינם מתגרשים מהילדים ומשכך, מומלץ לעשות מאמץ כנה ולהמנע מלערבם במחלוקות הגירושין ואסור להשתמש בהם ככלי משחק למטרת סחיטת אינטרסים כאלו ואחרים מבן/בת הזוג.

משמורת ילדים

ע"פ חוק חזקת הגיל הרך, ילד עד גיל 6 מועבר למשמורת אימו ואם הינו מבוגר יותר, נוטה בית המשפט להתחשב גם ברצונו האישי. ככל שהילד בוגר יותר כך מקבל רצונו חשיבות מכרעת יותר. המחוקק קבע כי ילד עד גיל 18 הינו קטין המצוי בסמכות החוקית של הוריו. היה וההורים מתגרשים, עליהם להחליט בהסכמה מי מהם יזכה למשמורת קבועה על הילדים המשותפים. במקרה ולא יגיעו להסכמה בסוגית המשמורת, תועבר ההחלטה לפסיקת בית המשפט כמו גם פסיקת הסדרי ראייה קבועים להורה אשר אינו המשמורן הקבוע לילדים.
בשנים האחרונות אנו עדים יותר ויותר לרוחות של שינוי בתפיסת מערכת המשפט ומתן פס"ד המקנים לאב את המשמורת ולאם הסדרי ראייה. זאת ועוד, לשולחן הכנסת הוגשה הצעת חוק המשווה בין האב לאם בנושא המשמורת במטרה להביא לביטול חזקת הגיל הרך ופסיקת משמורת להורה שימצא מתאים יותר.
יש לציין כי האפוטרופסות על הילדים והאחריות לקבלת החלטות בחייהם (חינוך, בריאות וכיו"ב) נותרת בסמכותם של שני ההורים באופן שווה, ללא קשר מי מהם זכה במשמורת קבועה.

מרוץ סמכויות למשמורת

הן בית משפט לענייני משפחה והן בית הדין הרבני בעלי סמכות לפסוק משמורת בגירושין. בן הזוג אשר יקדים להגיש תביעת משמורת באחת הערכאות- שם תידון סוגיית המשמורת ילדים והסדרי ראייה. החלטת החזקת הילדים יכולה להתבצע בדרכי נועם והסכמה הדדית כדוגמת הסכם גירושין או בדרך המשפט, בו פוסק בית המשפט על זכות משמורת הילדים.
אפשרויות משמורת
בעידן ימינו המתקדם השואף לשוויון בין המינים במגוון תחומי חיים, חלה מגמת שינוי במערכת המשפט המאפשרת מס' דרכי משמורת ילדים שחלקן מחייבות שיתוף פעולה מלא בין ההורים ובהן:
משמורן יחיד: כאמור לעיל, ילד עד גיל 6, בד"כ זוכה האמא למשמורת מלאה ויחידה על הילד, להוציא מקרים בהם יוכיח האב כי אינה כשירה לשמש כמשמורן יחיד לילד.
משמורת משותפת: הן האבא והן האמא זוכים לזכות החזקת הילדים באופן שווה. משמורת זו מחייבת הסכמה ושיתוף פעולה מלא בין ההורים וכל צד מחויב לספק לילד את כל צרכיו.
משמורת זמנית: במצבים חריגים, כגון: אי יכולת מסוגלות הורית זמנית עקב מחלת ההורה, טיפול הרסני בילד וכד', מחליט בית המשפט להעביר באופן זמני את ילד למשמורת הצד השני, עד לבחינת המצב מחדש, לאחר תקופת זמן מסוימת.
חשוב להדגיש כי נטייתו של המחוקק הינה שלא להפריד בין אחים, וליצור רציפות במשמורת הילדים ללא תחלופה גבוהה היוצרת בלבול וחוסר עקביות בנפשם.

משמורת וזמני שהות (לשעבר הסדרי ראיה)

בית המשפט פוסק הסדרי ראייה להורה שאינו משמורן והדבר אינו נתון להסכמת ההורה המשמורן.
• הסדרי ראייה בימים קבועים ובשעות קבועות, לרבות לינה בסופי שבוע, חופשות וחגים. (בהתאם לגילם, בתיאום עם ההורה המשמורן וע"פ הרשום בהסכם הגירושין)
• לרוב, שני בני הזוג מצליחים להסדיר בינהם את הסדרי הראייה ופועלים בשיתוף פעולה. בכל מקרה הדבר מחייב אישור בית המשפט שנוטה להתחשב בבקשות ההורים.
• הורה שאינו עומד בהסדרי הראייה שנקבעו מסתכן בהפרת פס"ד ובזיון בית משפט. להורה השני עומדת הזכות לתבוע בהפרת הסדרי הראייה – תביעה החובה בצידה קנס ואף בצמצום דמי מזונות.

לסיכום, אם נקלעתם למשבר גירושין ואתם עומדים בפני סוגיית משמורת והסדרי ראייה לילדים – מומלץ להעזר בשירותי עו"ד גירושים מומחה בתחום אשר יפעל באופן מקצועי ואישי ויביא למימוש כל זכויותיכם, מתוך הבנה מעמיקה בכל המרכיבים המשפטיים ומחויבות ערכית וחברתית.

התקשר עכשיו