מזונות אישה וילדים

מזונות אישה וילדים

מזונות ילדים

בהתאם להלכה היהודית האב חייב במזונות ילדיו, כמובן שיש לכך משתנים בין צרכים הכרחיים לצרכים שהינם מותרות, אבל זה הקו שמנחה את בתי המשפט לענייני משפחה והן את בתי הדין הרבניים.

סכומי המינימום המקובלים בבתי המשפט לענייני משפחה עומדים כיום על כ 1,300 ₪ לילד לחודש, במקרים בהם מצבו הכלכלי של האב קשה במיוחד ניתן להקטין סכום זה ע”י קיזוז קיצבת הילדים ולהעמיד את המזונות על סך של כ 1,150 ₪ לחודש. כשיש מספר ילדים ניתן על דרך ההכללה ובמקרים בהם לאב (המשלם) אין כסף לבצע הפחתה נוספת מסכום המזונות כך לדוגמא להעמיד מזונותיהם של שלושה ילדים על סך של כ 3,000 ₪ אולם צריך לזכור כי אלה סכומי המינימום, בעוד שידוע הוא שלא ניתן לגדל ילדים בסכומים אלה.

בקביעת המזונות אין נוסחה ברורה אלא בית המשפט דן בכל מקרה לגופו, למעשה ישנם שלושה פקטורים משמעותיים ביותר ומספר גורמי עזר.

א. הכנסתו של האב – ככל שהאב משתכר יותר כך יש בידו יכולת לשלם מזונות גבוהים יותר לילדיו.
במדינת היהודים למרבה הפלא אבות רבים סובלים מ”ירידה דרסטית” בשכרם בדיון לפני הגירושין, קיצוץ בהיקף השעות, חשש מפיטורים ועוד, בית המשפט ופרקליטים למודי ניסיון אינם נוהגים להתייחס למניפולציות כלכליות אלה ודורשים להעמיד את תשלומי המזונות ביחס “לפוטנציאל ההשתכרות” של האב גם באם זה גבוה מהכנסתו בפועל.

ב. צרכיו של הילד – ניתן לחלקם לשני סוגים צרכים הכרחיים ושאינם כאלה, כל ילד צריך מזון, ביגוד והנעלה, ביטוח בריאות, חשמל, מים וכדו’ הוצאות אלה נחשבות ל”צרכים הכרחיים” בהם ברמת העיקרון האב הינו החייב הבלעדי (לפחות עד הגיע הילד לגיל 15) מעבר לכך ישנם צרכים שאינם הכרחיים כחוגים, טיולים, אינטרנט, מותגי אופנה, הצגות בילויים ופעילות תרבותית, רישיון נהיגה, נסיעה לפולין ועוד ועוד. המקובל הוא שבצרכים אלה ההורים נושאים בחלקים שווים.

ג. הכנסת האם – באופן תיאורטי האם איננה מחויבת במזונות ילדיה שהינם מתחת לגיל 15, אולם באופן פרקטי ככל והשתכרותה של האם גבוהה יותר ביחס למשכורתו של האב כן יפסקו מזונות נמוכים יותר והאם תשלים ממשכורתה את צרכיהם של הילדים.

ד. הוצאות מיוחדות – במידה ולגידולו של הילד נדרשות הוצאות מיוחדות כבית ספר למחוננים, טיפול בהפרעות קשב וריכוז, חוגי נגינה למוזיקאים מוכשרים או חברות בנבחרת כדורסל לספורטאים מצטיינים, הוצאות מעין אלה יושבות על הגדר בתפר שבין ההכרחי לנוסף.

ה. פעוטון – כל הורה לילדים קטנים יודע שעלויות הפעוטון הינו גבוהות ביותר, האב מחויב לשאת במחצית מעלויות הפעוטון, לא אחת ניטשת מחלוקת בין הורים האם הפעוט יהיה בפעוטון מסובסד כויצ”ו /נעמ”ת בהם ההשתתפות ההורית הינה נמוכה ועומדת על מאות שקלים בודדים לכל אחד מן ההורים, או שלחילופין הפעוט יהיה בפעוטון פרטי, המציע חוגים ושלל פעילויות שמחירו יכול להאמיר אף לאלפי שקלים בחודש. בכל מקרה צריך לזכור כי במידה והליך הגירושין מתבצע במהלך שנת הלימודים בדרך כלל תהיה נטייה ברורה שלא להעביר ילדים למסגרות זולות יותר באמצע שנת לימודים. (ע”פ רב משלם המזונות יעדיף להפריד רכיב זה מתשלומי המזונות ולתחמו לזמנים הרלוונטיים בלבד בעוד האם, מקבלת המזונות תעדיף כי רכיב הפעוטון יתמיד לאורך זמן גם שנים רבות לאחר שהילד כבר לא יהיה בפעוטון)

מדור

ילדים צריכים לא רק לחם לאכול ובגד ללבוש אלא גם קורת גג, כאשר הוצאות המדור נכנסות לתוך תשלומי המזונות, כשהילדים נושאים בחלק היחסי החל מ 20% מעלויות המדור לילד יחיד וכלה ב 50% לשלשה ילדים ומעלה.

כשמדובר בשכירות החישוב בדרך כלל מאד פשוט, חוץ מהטענה הקבועה של רב הגברים כי האם יכולה להסתדר בדירת חדר יחד עם שלשה ילדים, אולם המדובר הוא בטעות כי בדרך כלל הדירה שתושכר בעבור האם והקטינים תהיה שוות ערך לדירה אותה שכרו הצדדים קודם לכן.

כאשר לבני הזוג ישנה דירת מגורים בבעלותם ניתן לבצע חלוקה עקרונית בין דירה “נקיה” לדירה שרובצת עליה הלוואה מבוטחת במשכנתא, באם לבני הזוג דירה נקיה ניתן לדחות את פירוק השיתוף בדירה עד מלאת לקטינים 18 שנה ורק אז לבצע פירוק שיתוף וזו תעמוד לשימושו של ההורה המגדל את הקטינים, בדרך כלל בעבור מחווה זו ניתן יהיה להגיע להפחתה מסויימת בגובה המזונות. התועלת המרכזית שתצמח למשלם המזונות הינה סכום פנוי למחיה שוטפת גבוה יותר בעוד שאת זכויותיו יוכל האב לקבל עם סיום חובתו במדור ילדיו.

מאמרים נוספים

התקשר עכשיו